רוזמרי

ירדן בר איתן

הוצאה עצמית

ז'אנר: רומן רומנטי

אז שוב אני יוצא לגרטון בר... בחורות יפות מחייכות אליי, החברים שותים אלכוהול זר, המוזיקה נוסכת אופוריה קלה, ואני לא מרגיש שום דבר. והנה את, האהבה הישנה, נותנת בי מבט מלא בתקווה שובבה, זורקת לי חיוך שמחזיר אותי לפעם... איך עזבתי אותך מבלי לומר מילה? כמה חבל שאין חוק התיישנות על אהבה שנשארה שבורה.
כך נשארנו, אני והצ׳ייסר האחרון בשולחן, מנסים להבין מה אני רוצה להיות בעיר המשוגעת ביותר בעולם. איך שורדים את הפחד, איך מוצאים שמחה, ואיך מתגברים על זה שאת כבר לא כאן?

בטח את חושבת שנשארתי אותו גולם פחדן, זה שפגע בך והלך, אבל אולי תסתכלי ותראי למה הפכתי מאז. לא אשכח לעולם איך הרוח ליטפה אותנו בתדהמה, איך המוזיקה הסוחפת נשמעה אבודה, והכאב החד שנותר זעק: ״אתה הולך לשבור לי את הלב עכשיו?״

הנה את, האהבה הישנה, מביטה בי בלי לומר מילה.
אגלה לך סוד, את לא לבד. גם אני מבולבל, וגם אני אוהב אותך.
אני זוכר את עינייך מתמלאות בדמעות של שנאה, ואת הלב שלך מאבד פעימה.

רוזמרי, אהבתי אותך כפי שהחול אוהב לגעת במים, כמו תחושת השמש כשהיא שוקעת בשמיים, כמו ירח זוהר בתוך לילה שחור. את תמיד היית לי לאור. ברחובות השוקקים של ניו יורק התאהב לו גולם בפרפר עדין וטהור. גולם בעל ביטחון עצמי מופרז, שהבין ברגע אחד כמה קשה לבחור להיות פרפר. כי הרי לכולנו יש אותו חלום: לכבוש את החופש, ולהצליח בחיים האלה בגדול.