דמעה של ציפור

עוזיאל חזן

הוצאה עצמית

מאבק גורלי על אחזקתה של של ילדה קטנה. אב קרוע הנחלץ להצילה ואם נקמנית העושה הכול כדי להרעיל את הילדה ולהסיטה נגד אביה, גם במחיר בריאותה ועתידה של הילדה. רגשי נקם אפלים הבאים במקום אהבה וראיית טובת הילדה. ילדה המשמשת כאלה, בה חובטים ההורים זה בזה, כשבינתיים הילדה היא הנסדקת ונשברת והופכת לשבר כלי. מוסדות רווחה הנוקטים גישה אטומה וחד צדדית, המתבססת על סטיגמות, השקפות מקובעות ודעות קדומות. במקביל, כמו קרן אור באפילה, נרקמת אהבה חדשה בשולי המאבק ומהווה עמוד תמך וכר רך ומנחם בליבה של סערה מאיימת. ימי אביב מפציעים עת מתהפך הגלגל, בזכותה של פסיכולוגית קלינית, הרואה את הנולד ומבחינה באמת בתוך כול כוורת השקרים, מסך העיוורן ונפתולי המבוך של נפשות פצועות ומסוכסכות. כוחן של התקווה, ההתמדה, הדבקות והאמונה בצדקת הדרך עד להשגת המטרה, למרות אבני הנגף והמוקשים שבדרך.