שלי מהבטן

אודליה אלטמן־שטרן

תכלת / בוקליק

החברים של אמא הציעו לה להיעזר בפסיכולוג, כדי לברר מה היא באמת מרגישה לגבי פונדקאות.אבא שמע את זה וכמעט התעלף. פסיכולוג? לא בבית ספרו. ללכת למישהו שמשלמים לו כסף כדי לדבר איתו? הרי אפשר לדבר אל הקירות כאן בבית, ללא כל עלות!

אבא שלו עומד בראש משרד פרסום ומכור לאימוני כושר, אמא שלו היא עורכת דין ותולעת ספרים. יש להם בית יפה ברמת אביב והם בונים בית עוד יותר יפה באפקה. מכל מיני סיבות, קוֹל הוא בן יחיד. גם כי אמא שלו בכלל לא בטוחה שהיא רוצה ילד נוסף, וגם כי במשך שנים היא לא הצליחה להיכנס להריון.

ואז מישהו מעלה את רעיון הפונדקאות והבית יוצא מדעתו.

את התהליך הזה מתעד קוֹל ביומן אישי שמותר לכתוב בו הכול. גם מה שאסור. גם מה שחייב להישאר בחדרי חדרים, גם דברים שמוטב שלא ייוודעו מחוץ לגבולות הבית.
התוצאה היא טקסט פרוע וחסר עכבות, חף מכל מוסכמה חברתית, טאבו או נימוסים סבירים.

"שלי מהבטן" הוא הרומן השני של אודליה אלטמן-שטרן, עורכת דין במקצועה ואמא לבן ולבת, שנולדה כתוצאה מהליך פונדקאות.