אי הנוכלים

ברוס דה-סילבה

אריה ניר

"שמעתי את האש עוד בטרם חשתי אותה, הלהבות נשמעו כמו אלף דגלים מתנפנפים ברוח. הלהט טפח על פניי כמו סטירת לחי מהשטן". ליאם מאליגן הוא עיתונאי-חוקר מהזן הישן. זירת הפעולה שלו היא העיר פרובידנס במדינת רוד איילנד. הוא מכיר בה כל רחוב וכל סמטה. הוא מכיר את הכמרים ואת הזונות, את השוטרים ואת העבריינים הגדולים והקטנים, את אנשי הפשע המאורגן ואת הפוליטיקאים - ובפרובידנס אלה פחות או יותר אותם האנשים. כאשר מישהו מתחיל לשרוף בשיטתיות את השכונה שבה נולד וגדל, וילדים חפים מפשע, כבאים ורבים מגיבורי ילדותו נעלמים בין הלהבות, מאליגן מתעלם מהוראותיו של עורך העיתון ששולח אותו לסקר סיפור משמח על כלבה שחזרה לבעליה וסיפור פחות משמח על מכסי ביוב שנעלמים ברחבי העיר, מזניח את מערכת היחסים המתפתחת שלו עם עיתונאית סקסית חדשה ומבטיחה, ומתמקד במאמצים לחשוף את זהותו של המצית. גם כשמתברר שהוא דרך על כמה יבלות של אנשים ממש לא נחמדים, שיעשו הכל כדי לעצור אותו, כמו למשל לשבור לו כמה צלעות, לגרום למעצרו כחשוד בהצתות וברצח ואפילו להוציא חוזה על חייו, מאליגן אינו מוותר ומשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותו, לפעמים לא כל כך שגרתיים ולא תמיד חוקיים, כדי לגלות את האמת. ברוס דה-סילבה פרש לגמלאות אחרי ארבעים שנות עבודה כעיתונאי. הספר "אי הנוכלים" זכה בפרס אדגר לספר הביכורים הטוב ביותר.