תישארי איתי

ָאיֹובּאמי ָאֶדבּאיֹו

אחוזת בית, הוצאה לאור

כשהעולם בוער סביבה, הדרמה האמיתית מתחוללת ברחם של יג'ידה: היא מחכה לנס, לילד היתה להם אהבה גדולה, ליֶג׳יֶדה וָאקין. הם נפגשו באולם קולנוע במהלך לימודיהם באוניברסיטה: אקין ידע מהרגע הראשון שיג׳ידה תהיה אשתו, ויג׳ידה לא יכלה להסיר את עיניה מאקין. אבל אחרי שנתיים של נישואים יג׳ידה עדיין מחכה לנס, לילד. זה כל מה שבעלה רוצה, זה כל מה שחמותה רוצה, והיא כבר ניסתה הכול: רופאים, מכשפים, תפילות. דבר לא עזר. לכן עליה לציית לבקשת משפחתו של בעלה, ולהכניס אל ביתם אישה שנייה (פּוְנמי הצעירה והיפה), כפי שנהוג בחברה המסורתית שלה. יג׳ידה מחליטה אפוא שנישואיה יינצלו רק אם היא תיכנס להיריון, כנגד כל הסיכויים, וההחלטה הזאת הופכת את חייה שלה ואת חייו של אקין למסע נורא של סבל וייסורים.
הרומן “תישארי איתי״ נפתח כשיג׳ידה – כעת בעלת מספרה עשירה מהעיר ג׳וס שבניגריה – מוזמנת להשתתף בהלוויית אבי בעלה. היא אישה יפה וחזקה שבנתה את העסק המצליח שלה בעשר אצבעות. את אקין, שהפך לבנקאי עשיר, היא לא ראתה זה חמש־עשרה שנה, מאז שברחה ממנו בתום שנים של שקרים, סודות ואסונות. היא יודעת שבהלוויה היא תפגוש אותו, ויש רק דבר אחד שהיא רוצה ממנו: לקבל תשובה לשאלה שמייסרת אותה שנים רבות. “אף אחד לא יודע שאני עדיין נשואה לך," אומרת יג'ידה בתחילת הווידוי שלה. "אני מספרת רק חלק מהסיפור: שהייתי עקרה ובעלי לקח אישה אחרת."
בדומה לבת ארצה הניגרית צ׳יממנדה נגוזי אדיצ׳יה, כתיבתה היפהפייה של איובאמייאדבאיו משמיעה ב״תישארי איתי״ קול נשי אמיץ, של סופרת עם עתיד מזהיר. הרומן מסופר בשני קולות לסירוגין, של יג׳ידה ושל אקין, ומגולל סיפור טרגי על שבריריותה של האהבה, על התפוררותה של זוגיות ועל אימהוּת שתובעת מחיר יקר. זהו סיפור אנושי עם סוף מפתיע, על הניסיונות הנואשים שאנו עושים כדי להציל את עצמנו ואת אהובינו משיברון לב.