אנשים טועים

ַגיל הראבן

אחוזת בית, הוצאה לאור ומשכל — הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד

בוס מסביר לעובדיו מדוע פיטר עובדת כבדת משקל. גבר שארוסתו מתכוונת לעזוב אותו, מסביר לה מדוע סקס לא צריך להיות כלל חלק ממערכת יחסים בין גבר לאישה. אישה מנסה לשכנע גבר זר לה, שזה עתה התגרש, שהיא מבינה ללבו, ואב לבן שנהרג בטוח שהמוות איננו עניין טרגי, משום שהוא זהה במהותו ליציאה רגעית מהחדר...
דמויות אלה ואחרות מאכלסות את "אנשים טועים", ספרה החדש של גיל הראבן. המשותף לכל הסיפורים הוא שגיבוריהם מוּ ָנעים על ידי היגיון פנימי ייחודי – גם אם זהו היגיון מוזר ומפתיע – ואף לא אחד מהם מודע לכך שהסיפור שהוא מספר (לעצמו ולזולתו) מציג כשל גדול בחשיבה וברגש. הספר מזמין את קוראיו לזהות את הרגע שבו
ההיגיון יורד מהפסים, ולנסות לאבחן את שורשיה של הטעות.
"אנשים טועים", בשונה מכל ספריה הקודמים של גיל הראבן, אינו מעמיד לפנינו עולם גדול המאוכלס בשלל פרטים ודמויות, אלא מציב לעצמו אתגרים מסוג אחר: לשרטט בכמה קווים חדים את גבולות ההבנה האנושית; להניח על הדף דיוקן של האדם כיצור עיוור לסביבתו, מרוכז בעצמו וטועה מעצם היותו בן אנוש; להציב מול הקורא מראה,
וכך אולי להאיר אצלו את נקודות העיוורון שלו.
גם המנגנון הספרותי שבו בוחרת הראבן לספר את סיפוריה הפעם, הוא מנגנון שמפליא להעצים את תחושת הבדידות בעולם. כל דמות מספרת את הדברים לאדם אחר, לנמען, אך אנו קוראים רק את דבריה שלה. באופן זה, ה"דיאלוגים" החד־צדדיים כולם הם למעשה מונולוגים אינטימיים שמבטאים את הקושי האנושי לנהל תקשורת ולהיחלץ
מהעולם האישי שכולא כל אדם.
"אנשים טועים" הוא ספרה השישה־עשר של גיל הראבן, כלת פרס ספיר לשנת 2002, כלת פרס ראש הממשלה לשנת 2013, ומחברת רבי־המכר "לב מתעורר" ו"אני ליאונה".