תחנה אחת־עשרה

אמילי סנט ג'ון מנדל

הוצאת בבל ומשכל הוצאה לאור מיסודן של ידיעות ספרים וספרי חמד

(ארצות הברית, 2014)
קירסטן ריינולד לא תשכח לעולם את הלילה הגורלי שבו הגיעה ילדותה לקצה. זה קרה באמצע הצגת ״המלך ליר״ על בימת תיאטרון אלגין שבטורונטו, שבה שיחקה בתפקיד הילדה קורדליה, כשלנגד עיניה מת מהתקף לב הכוכב ההוליוודי הנערץ ארתור ליאנדר.

אחר כך התברר שמוקדם יותר באותו יום החל להתפשט במהירות מבהילה נגיף שפעת גיאורגיה הקטלני. בשבועות הבאים הכחידה המגיפה את כל האנושות כמעט, זה היה סוף העולם המוכר והתגשמות כל החרדות הקולקטיביות של המין האנושי: לא עוד חשמל, טלפונים, טלוויזיה, אינטרנט. לא עוד טיסות, רכבות, מכוניות. לא עוד גבולות, מדינות, חוקים, משטרות.

כעבור עשרים שנה, הסימפוניה הנודדת של קירסטן, חבורת מוזיקאים ואנשי תיאטרון שניצלו מהמגיפה, נודדת בין ריכוזי השורדים המאכלסים בדלילות את נופי ההפקר של ארץ האגמים המשתרעת בין טורונטו ושיקגו, ונאבקת לשרוד ולהביא יופי ועידון לחיי השורדים בנגינת יצירותיו של בטהובן ובהעלאת מחזותיו של שייקספיר.
אך לעולם אין לנדוד בלי יעד, והיעד הנוכחי של החבורה הוא מוזיאון הציוויליזציה, שלפי השמועות הוקם באחד מנמלי התעופה הנטושים, בטרקלין הנוסעים המתמידים של דלתא איירליינס.

שמה של הסימפוניה הנודדת מתנוסס על כל אחד משלושת הקרוואנים, משני צדיו, אבל על הקרוואן שבראש חקוקה שורה נוספת, הלקוחה מסדרת הטלוויזיה "מסע בין כוכבים", שאותה קיעקעה קירסטין על זרועה בגיל חמש–עשרה: כי הישרדות לא תספיק.

"תחנה אחת־עשרה" הוא ספרה הרביעי של הסופרת הקנדית אמילי סנט ג׳ון מנדל שראה אור ב-2014. באופן נדיר, זכה הספר לשבחים גורפים הן מצד קהל קוראי ספרות הז׳אנר והן מצד קוראי הספרות היפה. הספר זכה בפרס ארתור סי קלארק, בפרס טורונטו ובפרס "מורנינג ניוז", היה בין המועמדים הסופיים לפרס הספר הלאומי ולפרס פן/פוקנר, כיכב ברשימות רבי המכר של ניו יורק טיימס, ונכלל ברשימות הספרים הטובים של השנה של טיים מגזין, וושינגטון פוסט, קירקוס, שיקגו טריביון, האפינגטון פוסט, סן פרנסיסקו כרוניקל, גרדיאן, ועיתונים וכתבי עת רבים אחרים.

"מעשייה יפהפייה ומפתיעה על יחסי אנוש בלב חורבן כמעט מוחלט".
ננסי הייטאואר, וושינגטון פוסט

"תחנה אחת–עשרה הוא הספר הטוב ביותר שקראתי השנה. הוא נמצא הרבה מעל לכל הספרים האחרים שקראתי… זהו ספר של דמויות, הוא כתוב נהדר. אזכור אותו זמן רב ועוד אחזור אליו".
ג׳ורג׳ ר.ר. מרטין, מחבר סדרת הספרים ״שיר של אש ושל קרח״ שעליה מבוססת סדרת הטלוויזיה ״משחקי הכס״

"ספר יפהפה וטורד מנוחה... הכישרון של סנט ג'ון מנדל לתאר עולם פוסט–אפוקליפטי גורם ליצירתה להיראות כאפשרות ממשית ... הספר הזה גורם לקורא להתאבל על החיים שעדיין יש לנו ועל הפריבילגיות שהן עדיין מנת חלקנו".
סאנדיי אקספרס

"תחנה אחת–עשרה מציע נחמה ותקווה לאלה שמאמינים, או רוצים להאמין, שעל אף הכול, בני אדם יישארו טובי לב ושבבואם לבנות עולם חדש הם עדיין ירצו לשמר מה שהיה טוב בעולם הישן".
סיגריד נונז, ניו יורק טיימס

"תחנה אחת–עשרה מתמקד פחות באפוקליפסה ויותר בזיכרון ואובדן, בגעגועים וכמיהה, במאמץ של האמנות להעמיק את שפע הרשמים שלנו על העולם ולהפיג את בדידותנו".
ג׳אסטין ג׳ורדן, גארדיאן

"אני מפצירה בכם לקרוא את הרומן הנפלא הזה. סיפור רגשי ומעורר מחשבה".
דבורה הרקנס, מחברת ״ספר החיים״

"תחנה אחת–עשרה אינו סיפור על אסון והישרדות, אלא על אמנות ומשפחה וזכרונות וקהילה ועל האומץ הבלתי רגיל להביט בעולם במבט רענן ואופטימי".
קארן ואלבי, Entertainment Weekly