דרך המשי

צור שיזף

בוקסילה

מהדורה חדשה ומתוקנת


בקיץ 1991 יצא צור שיזף לחצות את אסיה מאיסטנבול לבייג'ינג על דרכי המשי.

את הדרך מטביליסי ועד הגבול הסיני עשה עם מלך גיאורגיה, לאדוֹ בגראט-איוני, במכונית לאדה חבוטה, בה נהג האביר זאזא ציצישווילי, ארכיטקט, הרפתקן ואיש המושיט את ידיו לשמים לקטוף כסף חולף.

המלך נסע על דרכי החשיש האסייתיות כדי לאסוף צמחי וזרעי קנאביס אינדיקה לגן הבוטני המלכותי בדושטי. צור שיזף יצא לראות את דרכי המשי. לבקר בטביליסי של וכטאנג גוֹרגאסאלי בעל ראש הזאב, בסמרקנד של טימוּר לנג הצולע, בטאקסילה בעקבות אלכסנדר מוקדון, בשׂיאן של הקיסר ההאני ווּ-די ובבייג'ינג של קוּבּלאי חאן, קיסרו של מרקו פולו.

בּאקוּ, בוכרה, טשקנט, דוּשנבֶּה ואוֹש. סין וההרים השמימיים, פקיסטאן ודרך הקראקוֹרם בתפר שבין רכסי פמיר והינדוֹ-כוּש. ושוב לסין, לקשגר האגדית ולטוּרפּאן, נאת המדבר של דרך המשי, ומשם למחוז גאנסוּ לדוֹן הוּאנג – הלפיד הבוער שבקצה החומה הגדולה – לשׂיאן, לעיר האסורה בבייג'ינג ולג'וּנקוֹת בהונג-קונג.

זהו מסע המחבר עבר והווה, דמיון והרפתקה, מפליג במעבורת בים הכספי, מיטלטל במשאית סינית החוצה את הפמיר, מתנדנד ברכבת איטית הנוסעת למעבר ח'ייבר ובאוטובוס דחוס המתגלגל לדרה, עיירה על הגבול האפגני שבה מייצרים נשק ברחוב ושקיות חשיש מתגלגלות על הרצפה. דרך המשי.



צור שיזף נולד בירושלים ב- 1959. מספריו: נמר בהרים, הדרך לאושר, שאנטי שאנטי בלגן, האיש המאושר, אשת הטייס שנעלם

 

"פחות פסיבי מברוס צ'טווין ונדיב יותר מפול תרו, צור שיזף חוצה את דרך המשי ואלפיים ומשהו שנים. הוא לא מחפש סוסים ואת תרבות המערב, זאת אומרת את הודו, כמו הסינים, וגם לא רוצה לסחור בנצרות או לעשות עסקים, כמו רבים לפניו ואחריו על הדרך ממערב למזרח... כל מי שאי פעם חלם על סמרקנד, דון הואנג, מרקו פולו, אבן בטוּטה, בנימין מטודלה, שׂואן דזאנג, אורל שטיין, בוכרה או קשגר, יודע לפחות באופן כללי מה מניע את הספר היפה הזה."

דן דאור